נראה שאין להקל בזה מחשש "מכה בפטיש" (ואולי

אם התבשיל כבר היה מבושל כל צורכו, מותר

אסור לחתוך בשבת כמבואר בש"ע סימן ש"מ סעיף

היות ואין כוונתך בעטיפה בשביל לשמור על חום

אין להתיר בזה וכמבואר בשלחן ערוך (סימן רנג

יש לאסור כיון שעוטף את המאכל כדי לחממו

גם אם נחשבת כגרופה וקטומה אין לתת עליה

אם הכלי הוא כלי שני מותר לעטוף אותה

אם באמת נזהרים מחשש זה שלא יפול עליו

אפשר לסמוך על ציפוי נייר כסף עבה אחר

האם ניתן להכשיר לב לאכילה ע”י מליחה או

“אני נאנח עליך”, השיב רבי אהרן לגביר המופתע, ומיד המשיך: “מילא עולם הבא אני רואה שיהיה לך, שכן בעל צדקה גדול אתה, אבל היכן העולם הזה שלך?!”.

מעשה בחכם שנזדמן לעיר אחת וביקר בבית העלמין שבה. להפתעתו נגלתה לעיניו תופעה מוזרה. על כל מצבה בבית החיים, חרוט היה גיל הנפטר. על המצבה הראשונה היה מצוין: “נפטר בהיותו בן עשר שנים ושלשה חודשים”, על השניה: “בן חמש שנים”, על השלישית: “בן שתים עשרה” וכו’ וכו’. כולם נפטרו בקיצור ימים ושנים. הגדול שבהם היה בן שלושים שנה…

מסכת חיים מופלאה של הרבצת תורה במסירות נפש

הטעם שנוהגים להכשיר את השיש בעירוי, מפני שלפעמים

והוא מפעיל את ‘נשק יום הדין’, מנסה את כוחו בדרך מקורית משלו. חדל הוא לרגע מן המאמץ המחשבתי, נעמד בפנת החדר, פונה לחונן לאדם דעת, ובתחנונים מבקש בתפלה נרגשת מעומק לבו: "רבונו של עולם! אנא! התאמצתי בכל כוחי, כל אשר בכוחי עשיתי, חפץ אני בכל מאודי למצוא תשובה לקושיא. בלי יישוב אינני הולך לישון! מוכרח אני למצוא תשובה! עלול אני להפסיד תפלה ביישוב הדעת, אם לא אִישַׁן. אנא ממך, האר את עיני ביישוב אמיתי!".

  במסכת כריתות (ה' ע”ב) מבואר כי מלבד

מורה נכנס לכתה ומציג בפני תלמידיו גיליון נייר

לרגל מלאות חמישים שנות אור לירחון "אור תורה", יצאנו לשרטט קוים לדמותו של הירחון המיתולוגי שעל שלחנו מסובים זה כיובל שנים (התשכ"ח-התשע"ח) רבנן ותלמידיהון מכל גווני הקשת * בראיון מפתיע ונדיר עם עורכו האגדי של הירחון הוותיק זה חמשה עשורים – רבי ישראל כהן שליט"א, מגלה הרב העורך סודות כמוסים משולחן עורך, מספר על קורותיו של הירחון, על ייחודיותו, ובעיקר מגלה את סוד הצלחתו * ליהודים היתה אורה, זה אור תורה *

מהי מלאכת מחתך?| האם מותר לקחת מזמרה ולגזור

הדבר המיוחד שרואים בפורים | האם צריך להקפיד